28 צוותים פיתחו אבות טיפוס בהאקתון החלל של נאס״א בטכניון
מה קרה בטכניון
המוקד החיפאי של התחרות הבינלאומית Space Apps Challenge התקיים לראשונה בטכניון, ביום ראשון ה-15 בנובמבר. במסגרת ההאקתון, שנערך בחסות נאס״א, עבדו 28 צוותים על פתרונות לאתגרים שהגדירה סוכנות החלל האמריקאית.
הצוותים פיתחו אבות טיפוס למענה על 14 אתגרים, תוך שימוש במאגרי נתונים פתוחים של נאס״א ושל 17 סוכנויות חלל שותפות. מדובר בתחרות שמטרתה להפוך נתונים גולמיים מהחלל לכלים מעשיים שאפשר להפעיל על כדור הארץ ובמסלולי החלל עצמם.
הנתונים המרכזיים של האירוע מסוכמים בטבלה שלהלן. הם מראים את היקף ההשתתפות ואת הדרך שבה ההאקתון חובר למערך הבינלאומי של התחרות.
| נתון | כמות |
|---|---|
| צוותים שהשתתפו | 28 |
| אתגרים שהגדירה נאס״א | 14 |
| סוכנויות חלל שותפות למאגרי הנתונים | 17 |
| מוסדות אקדמיים ומחברות משתתפים | 12 |
| צוותים שייבחרו לשלב העולמי | 3 |
על מה עבדו הצוותים
אחד האתגרים עסק בניטור מצבם הבריאותי של אסטרונאוטים במשימות ממושכות. חשיפה לקרינה, שהייה בתנאי כבידה מופחתת ובידוד מציבים סיכונים שונים, ובהם אובדן מסת עצם ופגיעה בבריאות הנפש. הצוותים שבחרו באתגר התבקשו לפתח תוכנה שתאסוף מדדים ותסייע לאסטרונאוטים להבין מה השתנה במצבם ומתי נדרשת פעולה.
אתגר נוסף עסק באיתור אזורים בכדור הארץ שבהם אפשר לבחון ציוד ונהלים לקראת משימות על הירח או על מאדים. אתרים כמו מדבר אטקמה ועמק המוות כבר משמשים למטרה זו. המשימה הייתה להשתמש בנתונים פתוחים כדי לזהות אתרים נוספים בעלי תנאי שטח מתאימים ולהציג אותם על מפה, וכך לבנות כלי עבודה שיכול לחסוך זמן לחוקרים ולמהנדסים.
אתגר שלישי התבסס על נתוני המכ״ם של NISAR, לוויין משותף לנאס״א ולסוכנות החלל ההודית. המשתתפים התבקשו לפתח כלי אינטראקטיבי שימחיש שינויים על פני כדור הארץ, מתנועת קרחונים ושינויים בשטחים חקלאיים ועד לשינויים בעקבות שריפות ורעידות אדמה. מדובר בעבודה שמחברת בין נתוני לוויין גולמיים לבין הבנה של מה שקורה בשטח.
מי עמד מאחורי המוקד
את הקמת המוקד החיפאי יזמה גאיה צדוק, סטודנטית לרפואה בטכניון. היא פנתה למארגני התחרות העולמית וקיבלה את אישורם לקיים מוקד רשמי בעיר. צדוק יזמה גם את הקורס הראשון בטכניון לרפואת חלל, והמוקד נתפס כחלק מהניסיון להכניס את הנושא לתודעה האקדמית בישראל.
לדבריה, אחת ממטרות האירוע הייתה למשוך חוקרים ויזמים ישראלים לתחום, על רקע המעבר המתוכנן מתחנת החלל הבינלאומית לתחנות מסחריות. ההאקתון לא נשען רק על הקמפוס. קרן ההשקעות החיפאית HiCenter Ventures הייתה שותפה לארגון האירוע, ואנשיה ליוו את הצוותים כמנטורים והשתתפו בשיפוט.
בין המשתתפים היו חוקרים, דוקטורנטים, יזמים ואנשי תעשייה מ-12 מוסדות אקדמיים ומחברות, ובהן אנבידיה, אפל ומובילאיי. השילוב הזה בין מחקר לתעשייה הוא בדיוק מה שהמארגנים ביקשו להדגיש, משום שפתרונות לחלל נוטים לצמוח מתוך טכנולוגיות שנולדו לשימוש יומיומי על כדור הארץ.
למה זה חשוב
ההאקתון מגיע בתקופה שבה תעשיית החלל משנה את פניה. תחנת החלל הבינלאומית מתקרבת לסוף דרכה, והפעילות מתחילה לעבור לתחנות מסחריות שיפעלו בידי חברות פרטיות. משמעות הדבר היא שהשאלות על בריאות האדם, ניהול משימות ארוכות ותצפית על כדור הארץ צריכות להיפתר גם מחוץ למרחב של הסוכנויות הממשלתיות.
בהקשר הזה, אתגר ניטור הבריאות של האסטרונאוטים הוא נושא מרכזי. אובדן מסת עצם ופגיעה בבריאות הנפש הם סיכונים שמלווים משימות ארוכות, והם קשים לאיתור מוקדם בלי כלים שיודעים לאסוף מדדים לאורך זמן ולזהות שינוי. פיתוח תוכנה כזו עשוי לשמש גם את הרפואה על כדור הארץ, במיוחד באוכלוסיות שחיות בבידוד או תחת עומס פיזיולוגי.
עבור ישראל, הנושא רלוונטי במיוחד משום שהאירוע משך אליו חוקרים ואנשי הייטק מהמרכז ומהצפון, ומחבר בין האקדמיה לחברות טכנולוגיה גדולות. מי שמפתח היום כלי לניתוח נתוני לוויינים או תוכנה לניטור רפואי נמצא בנקודה שבה החלל והתעשייה נפגשים, וזו נקודה שבה ישראל יכולה למצוא לעצמה נישה.
מה הלאה
שלושת הצוותים שייבחרו בשבוע הבא יעלו לשלב השיפוט העולמי של התחרות. בשלב הזה ייבחרו עשרת הזוכים הגלובליים, וההכרזה עליהם צפויה בינואר 2027. מדובר בתחרות שבה הפרויקטים של הצוותים הישראליים ייבחנו מול עבודות מכל העולם, והעבודה שנעשתה בחיפה תיבחן לפי אותם קריטריונים.
לצד שלושת המקומות בשלב העולמי יוענקו שני פרסים מקומיים נוספים. טכניון קנדה יעניק פרס לפרויקט שעשה שימוש בנתונים פתוחים של סוכנות החלל הקנדית, ודיקנאט הסטודנטים יעניק פרס לפתרון שיש לו יישום גם בחלל וגם בכדור הארץ. הפרס השני מדגיש את הרעיון שמאחורי האירוע, שלפיו טכנולוגיה שנבנית למען החלל יכולה לשרת גם את החיים כאן.
האירוע בטכניון הוא גם ניסיון ראשון מסוגו בחיפה, ולכן השאלה המרכזית היא מה יישאר ממנו. אם הצוותים ימשיכו לעבוד על האבות טיפוס שלהם, ואם הקורס לרפואת חלל יתרחב, המוקד החיפאי עשוי להפוך מאירוע חד פעמי לנקודת מפנה בפעילות החלל האקדמית בישראל.
שורה תחתונה
האירוע בטכניון מראה שהתחום החלל נפתח למחקר ולהייטק הישראלי, והוא שווה מעקב אחרי שלושת הצוותים שייבחרו לשלב העולמי.
מקורות: techtime.co.il


