דרייבנטס ו-AMD מחברות 2,560 מאיצים בענן אמריקאי
מה קרה
חברת דרייבנטס, חברת תקשורת ישראלית, הודיעה על פריסה של מערכת התקשורת AI Fabric באשכול מחשוב של חברת הניאו-קלאוד האמריקאית Bentaus. באשכול פועלים 2,560 מאיצי בינה מלאכותית מדגם AMD Instinct MI325X. ניאו-קלאוד הוא ספק ענן שמתמחה באספקת כוח מחשוב למודלים של בינה מלאכותית, ולא בשירותי ענן כלליים כמו אלה של החברות הגדולות.
הפריסה בוצעה במרכז נתונים בבוקה רטון שבפלורידה. לפי נתוני החברות, השילוב בין תשתית התקשורת של דרייבנטס לבין תוכנת ניהול האנרגיה של Bentaus הוריד את צריכת החשמל של המאיצים בכ-30 אחוז, תוך שמירה על 97 אחוז מתפוקת הטוקנים. טוקן הוא יחידת טקסט שמודל שפה קורא ומייצר, ותפוקת טוקנים היא המדד המקובל למהירות העבודה של אשכולות כאלה.
הפרויקט נתפס כמייצג מגמה רחבה יותר. הוא מראה כיצד AMD ודרייבנטס מנסות לבנות חלופה לאקוסיסטם המשולב של אנבידיה, שמציעה מאיצים, תקשורת ותוכנה מאותו ספק.
איך המערכת עובדת
הפריסה כוללת 320 שרתי מחשוב ו-90 מתגי תקשורת מדגם DriveNets 2500S. מתג תקשורת הוא הרכיב שמעביר נתונים בין מחשבים ברשת. המתגים מבוססים על שבבי Tomahawk 5 של ברודקום, שהם מהשבבים המתקדמים בתחום התקשורת במרכזי נתונים.
מערכת AI Fabric מנהלת את התקשורת בין המאיצים, שרתי המחשוב ומערכות האחסון, ומבצעת אופטימיזציה משכבת המתגים וכרטיסי הרשת ועד לספריות התוכנה. המטרה היא לצמצם את זמני ההמתנה של המעבדים למידע. מעבד שממתין לנתונים אינו מחשב, ולכן כל זמן המתנה שנחסך מגדיל את הניצול של החומרה ואת כמות העבודה שהיא מבצעת.
לפי הדיווח, הכלי שמאפשר את החיסכון בחשמל הוא פלטפורמת Ziani שפיתחה Bentaus. הפלטפורמה משנה את הספק המעבדים בזמן אמת, בהתאם למצב רשת החשמל, בלי להפסיק את עומסי העבודה. בשעות עומס ניתן להוריד את ההספק, ולהגדיל אותו שוב כשאספקת החשמל משתפרת. החברות מציינות שהחיסכון הוא תוצאה של המערכת המשולבת ולא של תשתית התקשורת לבדה.
הטכנולוגיה כבר נבחנה גם על שרתי Supermicro המצוידים במאיצי NVIDIA B200. בניסוי שנערך בשיתוף CPower בפברואר 2026 דיווחו החברות על הפחתה זמנית של עד 75 אחוז בצריכת החשמל, בתגובה לאותות מרשת החשמל, וזאת בלי להפסיק את פעילות הבינה המלאכותית. מדובר בניסוי קצר שנועד להדגים את היכולת, ולא בתנאי הפעלה קבועים.
| מדד | ערך | הקשר |
|---|---|---|
| מאיצי AMD Instinct MI325X | 2,560 | הפריסה במרכז הנתונים בבוקה רטון |
| שרתי מחשוב | 320 | חלק מהאשכול |
| מתגי DriveNets 2500S | 90 | מבוססים על שבבי Tomahawk 5 |
| הפחתה בצריכת החשמל | כ-30% | בשילוב עם תוכנת Bentaus |
| שמירה על תפוקת הטוקנים | 97% | לפי נתוני החברות |
| הפחתה זמנית בניסוי על B200 | עד 75% | בתגובה לאותות מרשת החשמל |
מי זו Bentaus
Bentaus הוקמה ב-2018 ומרכזה בדאלאס. החברה פרטית, ומנהלים אותה המייסדים בוב דוידוף וקווין מאצ'ם. היא התחילה את דרכה בתחום כריית הביטקוין, שדורש הרבה חשמל וכוח מחשוב. ב-2023 הכריזה על שותפות להקמת מתקן כרייה בפנסילבניה בהספק מתוכנן של 45 מגה-ואט.
בשנים האחרונות הרחיבה החברה את פעילותה לתשתיות בינה מלאכותית, תוך ניצול הניסיון שצברה בניהול מערכות מחשוב עתירות חשמל. היא מגדירה את עצמה כ-Energy-First Neocloud, כלומר ספקית מחשוב שמתכננת את מרכזי הנתונים שלה סביב זמינות האנרגיה ועלותה. החברה מספקת שירותי GPU-as-a-Service, שבהם הלקוח שוכר כוח מחשוב של מעבדים גרפיים דרך הענן, מפתחת תשתיות חשמל ומרכזי נתונים, ומשווקת גם ציוד המבוסס על מאיצי אנבידיה.
Bentaus מרחיבה את פעילותה בשיתוף פעולה עם מפעילת מרכזי הנתונים Digital Realty, שבמסגרתו פיתחה תשתיות מחשוב מודולריות. לפי החברה, צבר הפרויקטים המתוכננים שלה עומד על הספק כולל של 885 מגה-ואט, ובהם פרויקט בארקנסו בהספק של 200 מגה-ואט. עם זאת, אין מדובר בהספק תפעולי קיים, והיקף ההכנסות וההשקעות של החברה אינו פומבי.

למה זה חשוב
כדי להבין את משמעות הפרויקט צריך לזכור את מעמדה של אנבידיה בשוק. החברה מציעה ללקוחותיה מערכת משולבת שכוללת מאיצים, תקשורת ותוכנה, וזו אחת הסיבות להיותה הספקית הדומיננטית של חומרה לבינה מלאכותית. בתגובה, AMD ודרייבנטס מקדמות ארכיטקטורה פתוחה המבוססת על Ethernet, תקן התקשורת הנפוץ, וריבוי ספקים. לפי הדיווח, המשמעות היא שלקוחות לא יהיו תלויים בספק יחיד.
שיתוף הפעולה בין החברות אינו חדש. ביולי פרסמו השתיים ארכיטקטורת ייחוס משותפת לאשכולות בינה מלאכותית שמבוססים על מאיצי Instinct MI350 ותשתית AI Fabric. במבחני הביצועים דיווחו החברות על שיפור של כ-5 אחוז בתפוקת החישוב, וקיצור זמני ההמתנה לטוקן הראשון. עוד קודם לכן השתתפה AMD כמשקיעה אסטרטגית בגיוס של 410 מיליון דולר שביצעה דרייבנטס. ההשקעה הזו מלמדת שמדובר בשיתוף פעולה עסקי ולא רק טכנולוגי.
הקורא שמעוניין להכיר את הרקע על שבבי אנבידיה יכול לקרוא גם את הכתבה על שבבי NVIDIA לסימולציות מדעיות וסוכני AI, שמציגה את הכיוונים החדשים של החברה. ההשוואה בין שתי הגישות, סגורה ומשולבת מול פתוחה ומרובת ספקים, היא לב הדיון בשוק הציוד לבינה מלאכותית כיום.
מחסור בחשמל ומה הלאה
אחת השאלות המרכזיות בהקמת מרכזי בינה מלאכותית היא זמינות החשמל. לפי הדיווח, המחסור בחשמל הופך למכשול משמעותי, ולכן היעילות האנרגטית מקבלת משקל לא פחות מביצועי החישוב עצמם. בפרויקט של Bentaus ודרייבנטס ניסו החברות להראות שאפשר להגדיל את הביצועים ולהפחית את הצריכה באותו זמן, ולא לבחור בין השניים.
עידו סוסן, מייסד ומנכ״ל דרייבנטס, תיאר את השינוי שהוא רואה בשוק בציטוט: ״המרוץ הראשון בתחום ה-AI היה לייצר יותר טוקנים. המרוץ הבא יהיה לייצר אותם בפחות חשמל״. לדבריו, המערכת המשותפת מספקת חלופה פתוחה, שאינה מחייבת את הלקוחות להסתמך על ספק יחיד. יש לזכור שמדובר בטענה של החברה עצמה, והנתונים על החיסכון אינם מאומתים על ידי גורם בלתי תלוי.
מה שיהיה חשוב לעקוב אחריו בחודשים הבאים הוא האם הפתרון יימצא גם בהקמות נוספות, ובאילו תנאי עומס ורשת הוא שומר על היתרונות שהוצגו. בנוסף, יידרש לראות אם לקוחות גדולים יאמצו ארכיטקטורה פתוחה לצד הפתרונות הקיימים של אנבידיה. עד אז, הפרויקט בבוקה רטון נותר דוגמה מעניינת לכיוון שבו שוק הבינה המלאכותית נע, אבל לא הוכחה מלאה לשינוי בשוק כולו.
שורה תחתונה
הפריסה מראה שחלופה פתוחה לאנבידיה מתחילה לקבל ביטוי בפרויקטים בהיקף גדול, וחשמל הופך לפרמטר מרכזי בתכנון. עם זאת, מדובר במספרים שהחברות מסרו בעצמן, ועדיין צריך לראות אותם מתקיימים לאורך זמן בשטח.
מקורות: techtime.co.il


