השיגורים והלוויינים שכדאי לעקוב אחריהם השנה
המרוץ לירח מתחמם
נאס"א מתכננת השנה את טיסת ארטמיס 2, שאמורה לשאת אסטרונאוטים סביב הירח לראשונה מזה עשרות שנים. זו אינה נחיתה, אלא משימת הוכחה למערכות שיאפשרו בהמשך נחיתה מאוישת. ההצלחה שלה תקבע את קצב התוכנית כולה.
במקביל, חברות מסחריות ממשיכות לשגר נחתות קטנות אל פני הירח. ישראל חתומה על הסכמי ארטמיס, ולכן המהלכים האלה פותחים פתח לשיתופי פעולה עם התעשייה המקומית בתחומי חישה, ניווט ותקשורת.
לווייני תקשורת מכל מסלול
קבוצות לוויינים נמוכות מסלול ממשיכות לגדול בקצב גבוה, כדי לספק אינטרנט רחב־פס באזורים ללא תשתית קרקעית. עבור משתמשים בישראל המשמעות היא אפשרות לגיבוי תקשורת בזמן חירום, ולחיבור ביישובים מרוחקים או במתקנים ניידים.
גם לוויינים במסלול גיאוסטציונרי עוברים שדרוג, עם דגמים גמישים יותר שמאפשרים להפנות קיבולת לאזורי ביקוש. השילוב בין שני סוגי המסלולים צפוי לשפר את היציבות והמהירות של שירותים לוויינים.
תצפית על כדור הארץ
לווייני מכ"ם ואופטיקה חדשים אמורים לספק תמונות ונתונים בתדירות גבוהה יותר. הנתונים האלה משמשים לחקלאות מדייקת, ניטור מקורות מים, חיזוי שיטפונות ומעקב אחר תשתיות.
לישראל יש עניין ישיר בלווייני תצפית, הן לצרכים ביטחוניים והן לצרכים אזרחיים. שיתופי פעולה עם סוכנויות חלל זרות מאפשרים לחוקרים ולחברות מקומיות לגשת לנתונים שעד לפני שנים אחדות היו זמינים רק למדינות בודדות.
שיגורים רב־פעמיים ותחרות
ניסויי טיסה של מערכות שיגור כבדות ורב־פעמיות נמשכים השנה, במטרה להוריד את עלות הגישה לחלל. ככל שהשיגורים הופכים זולים וזמינים יותר, כך גדל הסיכוי שחברות ישראליות קטנות יוכלו לשגר לוויינים משלהן.
התחרות בין ספקי שיגור אמריקאים, אירופים ואחרים משפיעה גם על לוויינים מסחריים ועל משימות מדעיות. בטווח הקרוב היא צפויה להאיץ ניסויים בטכנולוגיות חדשות, כולל תדלוק במסלול וייצור בחלל.
שורה תחתונה
- השנה מתמקדת במשימות ירח מאוישות ראשונות מזה עשרות שנים, עם השפעה אפשרית על שיתופי פעולה ישראליים.
- לווייני תקשורת נמוכי מסלול וגיאוסטציונריים משפרים גיבוי תקשורת וגישה באזורים מרוחקים.
- לווייני תצפית חדשים מספקים נתונים שימושיים לחקלאות, מים וחירום, גם לחוקרים בישראל.


